27: חג השמש בקוסקו

אז אחרי ארבעה וחצי חודשים של ניידות והסתובבות, החלטתי להשתקע קצת בקוסקו (cusco), היעד האחרון שלי בפרו. אז חוץ מזה שהעיר הזאת הייתה הבירה של אימפריית האינקה, הוגדרה על ידם כמרכז העולם, נבנתה בצורה של פומה, נמדדה בה קרינת השמש הגבוהה ביותר על כדור הארץ והיא עיר-אחות של ירושלים ושל בית לחם, זאת היא גם העיר שהכי נהניתי בה בדרום אמריקה. אפילו יותר מבואנוס איירס. הייתי כאן לא פחות משבועיים, משך הזמן הארוך ביותר שנשארתי באותו המקום בטיול, וממש אהבתי אותה. יש כל כך הרבה דברים לעשות כאן!
חוץ מהרבה אטרקציות שיש באיזור, העיר מוצפת במסעדות מעולות, פאבים ומועדונים. בגלל כמות הישראלים שנמצאת כאן, נדיר למצוא מסעדה שאין בה תפריט בעברית ומנות ישראליות (סביח, שווארמה, שקשוקה וכד'), במועדונים משמיעים מוזיקה ישראלית, ויש כאן פרואנים שמדברים עברית שוטפת, חלקם מהעבודה עם הישראלים, וחלקם מהתנדבות בקיבוץ בארץ. פשוט מושבה ישראלית באמצע דרום אמריקה.
וכמובן שבכל מקום הייתה התלהבות לא מוסברת ותיירותית סביב סוגיית האינקה. בכל פינה מנסים למכור דברים אינקיים כמו מסאג' אינקה, בובות אינקה, אפשרות להצטלם עם לאמה, פוסטרים של מאצ'ו פיצ'ו, וכמובן משקה האינקה-קולה המקומי...

חוץ מזה, שהגעתי לכאן בחודש הכי שווה בכל השנה - חודש יוני, שבתקופת האינקה נקרא חודש ה-"inti raymi" - חג השמש. במשך כל החודש הזה הרחובות סביב הכיכר המרכזית מלאים באופן בלתי פוסק בתהלוכות ותחרויות בין בתי ספר, אוניברסיטאות ולהקות, והאווירה פשוט שמחה וצבעונית. היה אפשר לצאת למועדון מאוחר בלילה ועדיין לראות קבוצות רוקדות ומתופפות, מוקפות במקומיים שנשארו ערים כדי לצפות בהן.
כמה תמונות:




´




למען האמת, את החגיגות האלה בקוסקו הגדירו כקרנבל השני ביופיו בדרום אמריקה אחרי ריו דה ז'נרו, כאשר השיא שלהן מגיע ב-24 ביוני, בו מתבצעת סוג של הצגה שמשחזרת את הטקס של האינטי ריימי של האינקה. לקוסקו תכננתי במקור להגיע מיד אחרי אריקיפה. אבל בגלל האינטי ריימי, החלטתי לשנות קצת את המסלול ולהגיע אליה בטיסה מלימה, כדי לראות את אותו טקס בסוף החודש. הטקס הזה מתבצע כולו בקצ'ואה (quechua), השפה הרשמית של האינקה ששלטה באיזור לפני שהספרדים הגיעו לדרום אמריקה, ועד היום יש לא מעט אנשים שדוברים את השפה הזאת. הוא מבוסס על שלוש מערכות, כשכל אחת מתבצעת במקום אחר. המערכה הראשונה נעשית במקדש השמש החשוב ביותר של האינקה שהיה בקוסקו - coricancha, המערכה השנייה בכיכר המרכזית plaza de armas והשלישית (שבה מתבצע שחזור הטקס עצמו) - בעתיקות sacsayhuamán ששימשו בעבר כפי הנראה כמצודה להגנה על קוסקו.
אנחנו החלטנו לראות את המערכה הראשונה בקוריקנצ'ה, ואז ללכת לתפוס מקום סביר בסקסווימן מאחר ושמענו שהולכת להיות במקום כמות אנשים מכובדת.
תמונות מהמערכה הראשונה:






עתיקות סקסווימן:



המערכה השלישית בסקסווימן:


סקסווימן הייתה מוצפת בעשרות אלפי מקומיים שישבו על כל חלקה פנוייה בגבעות שמקיפות את בימת הטקס, והאווירה הייתה של יריד עצום. הייתה גם אופציה לשלם הרבה כסף בשביל לשבת ביציע התיירים עם נקודת המבט הכי טובה על הטקס. אנחנו החלטנו לשבת עם המקומיים כדי "לספוג את האווירה", ובדיעבד - החלטה נכונה. אפילו עם תרגום לאנגלית הטקס הזה בסקסווימן היה מה זה משעמם.. פשוט לשבת ולראות שורות של אנשים מקיפות איזה מזבח שעליו מתרחשת איזו פעילות שאף אחד לא מבין. וכששואלים את המקומיים הם מתוודים ש"כן, זה אותו דבר כל שנה, ודי משעמם". אז כעבור שעה וחצי החלטנו לעזוב את הטקס, אפילו לפני שהשחקנים הפרואנים הקריבו את הלאמה המסכנה שנבחרה להיות קורבן בטקס המשוחזר הזה, שהלב המפרפר שלה אמור לקבוע האם בשנה הבאה עלינו לטובה נהיה לראש ולא לזנב.
אבל למרות הטקס הלא מוצלח, הבחירה של תאריך ההגעה לקוסקו הייתה מוצלחת. כל העיר הייתה פשוט שמחה (אולי מלבד הלאמה האומללה שהוקרבה בטקס), והאווירה הייתה מיוחדת, דבר שעשה חלק מהכיף בלהיות בה.