30: העיר האבודה?

ב-7/7/2007, בשעה 7 בערב נפתח באופן רשמי טקס הכתרת 7 פלאי העולם המודרני. כנראה שמישהו הגיע להחלטה שהגיע הזמן להחליף את הרשימה של שבעת פלאי העולם העתיק, שמלבד פירמידת גיזה כל יתר חבריה נהרסו ברעידות אדמה או בשריפות.

פרו הכריזה לפני כמה שנים על התיירות שלה כנכס אסטרטגי, דבר שכולל השלכות כדוגמת תלייה בכיכר העיר אנשים שנתפסו לאחר שדידת תיירים, ובא לידי ביטוי בתשתיות תיירותיות מאוד טובות ויעילות בלתי רגילה של הפרואנים למשוך המון כסף מהתיירים על כל אטרקציה. כמובן שמאחר ובחירת שבעת הפלאים החדשים נעשתה באמצעות הצבעה עולמית באינטרנט, במשך כל החודש שהייתי בפרו נערך קמפיין ענק של "הצביעו למא'צו פיצ'ו", מפונו ועד וואראז. המטרה בסופו של דבר ברורה כמובן. למשוך אפילו עוד יותר כסף מהתיירים, שעכשיו לא מגיעים לסתם הריסות עיר של אינקה, אלא לפלא עולם.

* * *

Machu Picchu - Take one
בניגוד למה שכתבתי למעלה, הדרך להגיע למאצ'ו פיצ'ו עדיין לא כזאת פשוטה. אפשר אמנם לקחת רכבת, אבל המקומות הזולים בה יקרים להחריד. יש גם כל מיני אפשרויות לטרקים של 4-5 ימים, וקיימת גם אפשרות של נסיעה באוטובוסים והליכה על פסי הרכבת. מאחר ואנחנו היינו עייפים מטרקים אחרי הרפתקת הוואיוואש ולא כ"כ בא לנו לשלם הון על הרכבת, החלטנו רותי, צחי ואני לשכור ג'יפ ולנסוע בדרך שלא מזמן נסללה לעיר האינקה העתיקה, ואמורה הייתה להיות די יפה.


הדרך עוברת ב"עמק הקדוש" (valle sagrado), שמכיל כפרים קטנים והמון עתיקות מתקופת האינקה, שמא'צו פיצ'ו היא רק אחת מהן. אז עצרנו בדרך באיזו מצודה, הריסות עיר חשובה (Pisac) ומקדש שמש (Ollantaytambo):



המשכנו לנסוע לכיוון עיר האינקה, אך לרוע המזל בערך באמצע הדרך נתקלנו במחסום. כשירדנו לברר לפשר העניין התברר לנו שחלק מהדרך קרס יום קודם לכן, ואין שום אפשרות להמשיך עם רכב. למען הסר ספק הוצגו לנו תמונות שמוכיחות את זה. איזה בעסה...

האווירה בג'יפ לאחר התקרית הזאת הייתה קשה. היא נהייתה קשה אפילו עוד יותר כשחזרנו לקוסקו וגילינו שהסוכנות אליה התקשרנו מיד כדי להזמין כרטיסים לרכבת לא עשתה כלום עם הבקשה שלנו, ולא נשארו לנו מקומות זולים.
צחי ורותי החליטו ללכת על המקומות היקרים בשל אילוץ טיסה, ואני נשארתי עוד כמה ימים בקוסקו לקראת הניסיון השני שלי להגיע לשם.

Machu Picchu - Take two
לקחתי את הרכבת של 7 בבוקר מקוסקו, וכעבור נסיעה של כארבע שעות נחתתי בעיירה Aguas Calientes שנמצאת למרגלות הר המאצ'ו פיצ'ו, ואת יתר היום שם עשיתי בזולה במעיינות החמים ובמסעדות התירותיות:



למחרת קמתי ב-5:00 בבוקר, ובתוך רבע שעה התארגנתי ועשיתי את דרכי לתחנת האוטובוס בתקווה לתפוס את אחד מהמקומות הראשונים בתור. הגעתי לתחנה, וגיליתי שלפני הקדימו אותי משהו כמו 80 אנשים שגם להם היה חשוב משום מה להגיע מוקדם לאתר. 10 דקות לאחר מכן התחילה רכבת של משהו כמו 15 אוטובוסים שיצאו אחד אחרי השני הלוך וחזור כדי להסיע את כמות האנשים המכובדת לאחד המועמדים המובילים ברשימת שבעת פלאי העולם.

נכנסתי בשער. היה אור קלוש של שמש שהייתה עדיין מוסתרת ע"י ההרים העצומים שהקיפו את האיזור ונראה כאילו פרצו מהאדמה. מנקודת הכניסה העיר הייתה מוסתרת מקירות של כל מיני מבנים, אז המשכתי ללכת בשביל שהוביל למעלה לנקודת תצפית. הגעתי, ונעמדתי המום במשך כמה דקות. וואוו. ממש מרשים. נראה לי שתמונה תהיה במקום פה:



העיר הזאת ננטשה ע"י האינקה מחשש שהספרדים יגלו אותה, ודרכי הגישה אליה נשברו. היא התגלתה מחדש לעולם ב-1911 ע"י איזה חוקר שניסה לחפש את "עיר האינקה האבודה". אבל יש הסכמה שמאצ'ו פיצ'ו אינה העיר האבודה, שמעולם לא נתגלתה. עד היום ממשיכות לצאת משלחות חיפוש בלא הצלחה לאחר קבלת מספר עדויות של מטיילים שהלכו לאיבוד בג'ונגל והגיעו לעיר מכוסה בזהב שקיבלה את השם "פאיטיטי" (paititi). כמו כן, דווח שהספרדים לא ממש הצליחו למצוא את מקום הנסיגה האחרון של האינקה שהיה בתוך הג'ונגלים ולכן ייתכן שהרחק מעיניו של האדם הלבן ממשיכה לה בשקט תרבות האינקה להקריב ילדים לאל השמש. החוקר הרציני ביותר יצא לא מזמן למסע נוסף, והוא טוען שהוא על סף גילוי המיקום של העיר (לחצו כאן אם מעניין אתכם).

כפי הנראה לא חיו במא'צו פיצ'ו משפחות אלא היא הייתה מעין מוסד להכשרה של מנהיגי האינקה ו"בתולות השמש". תיאוריה נוספת סוברת שמדובר בעיר מקלט שאליה מנהיגות האינקה הייתה אמורה לסגת בשעת צרה.

לקחתי סיור מודרך, והסתובבנו בקבוצה כשעה במבנים העיקריים שלה כמו מקדשים, מצפה כוכבים, מחסנים וכד'. כמה תמונות מתוך העיר:




יוסי, היא מוסרת ד"ש בחזרה:


העיר נמצאת בין שני הרים גבוהים - וואינה פיצ'ו ("ההר החדש") ומאצ'ו פיצ'ו ("ההר הישן"), ועל שניהם אפשר לטפס. מאחר והחלטתי שאני רוצה להגיע למצב שנמאס לי לראות את המאצ'ו פיצ'ו, החלטתי לראות אותה מכל כיוון אפשרי, וזאת תחת אילוץ לו"ז קשיח של הרכבת בחזרה לקוסקו.

אז התחלתי מהוואינה פיצ'ו, אותו ניתן לראות בתמונה הראשונה של העיר ששמתי למעלה, מאחר והוא מוגבל ב-400 מבקרים ביום. לאחר עליה סבירה של 30 דקות הגעתי לנקודת התצפית המיוחדת הזאת:


חדי העיין מביניכם שיחליטו להגדיל את התמונה יוכלו לראות בפסגה של ההר הגבוה ביותר דגל קטן. זהו הר המאצ'ו פיצ'ו. וכן, לשם החלטתי משום מה לעלות.

אז עליתי ועליתי ועליתי במשך שעה וחצי עלייה לא קלה בכלל עד שהגעתי לנקודת התצפית עם דגל האינקה הנכסף (זה לא דגל הגאווה, אלא פשוט כל צבעי הקשת כחלק מקטעי ההערצה של האינקה לשמש):



סיימתי בזווית אחרונה מ"שער השמש" (puerta del sol), ורצתי לאוטובוס כדי להספיק לחזור לרכבת בזמן:


* * *

כנראה שהקמפיין הפרואני ועמדות ההצבעה שהיו פזורות במאצ'ו פיצ'ו הלכו להם לא רע. אכן, העיר נבחרה לאחד משבעת פלאי העולם המודרני, ביחד עם הקולוסאום ברומא והפסל של ישו בריו דה ז'נרו, מה שמשאיר לי רק עוד 4 פלאים לבקר בהם.